אמא'לה, חומרי בנייה רדיואקטיבים

מאת: שלומי רוזנברג, מנהל תחום מחקר ופיתוח, בלוקל רביד

האם יצרן הבלוקים שלכם מחזיק באישור עדכני (למשל לשנת 2010) המעיד כי חומרי הבנייה שלו עומדים בתקן הרדיואקטיבי? כדאי לדרוש ולבקש לפני שרוכשים ומשקיעים במוצר (כמו בלוק) שישפיע על איכות החיים שלכם.

חומרי בנייה וקרינה? כן. חומרי הבנייה מיוצרים מחומרי גלם המכילים גם הם כמו כל מוצר אחר, חומרי מיעוט רדיואקטיביים טבעיים. חומרים אלה פולטים בזמן התפרקותם קרינה מייננת נמוכה מאד וחלקם אף יוצרים מעט גז ראדון.

את מספר המקרים בעולם בהם נפסלו מוצרי בנייה לשימוש בגלל בעיה רדיואקטיבית ניתן למיטב ידיעתו של כותב מאמר זה לספור על כף יד אחת. המקרה הידוע יותר התרחש בשבדיה. בערך 800,000 שבדים גרים בכ- 300,000 דירות שקירותיהם בנויים מבלוקים מסוג "תאי אוטוקלבי", YTONG, שמכונה בשבדיה בשם "Blue Concrete Block" . הבלוקים שהומצאו בשבדיה יוצרו מתערובת של פצלי אלומינה להם הוספה אבן גיר ואבקת אלומיניום. בשלב מאוחר יחסית התברר כי הדיירים בדירות אלה חשופים לרמות גבוהות יחסית של קרינה וגז ראדון, עד פי 10 מהממוצע וזאת עקב כמות גדולה של חומרי מיעוט מקרינים בפצלי האלומינה. המפעלים שיצרו בלוקים אלה הפסיקו יצורם וחלקם נסגרו עד שנת 1974. בהמשך השנים נסגרו יתר מפעלי הבלוק התאי אוטוקלבי בשבדיה ואין כיום יצור בלוקים מסוג זה שם. למרות הרמות הגבוהות לא הוחלט על פינוי הדיירים מדירותיהם ולא ידוע כיום על בעיות רפואיות בקרבם. הדירות הפגועות מטופלות בעיקר על-ידי מערכות אוורור.

מקרה שני נמנע בגרמניה בה נפסל סוג של חיפוי גרניט שהיה מיועד לקירות וריצוף שדה תעופה.

המקרה השלישי נמנע בישראל. משרד איכות הסביבה לא אישר כניסה לנמל של אוניה עם פומיס מאיטליה עקב תכולה גבוהה פי 3 של חומרי מיעוט רדיואקטיביים, וזאת ביחס לפומיס שמקורו ביוון המאושר לשימוש בארץ.

באופן עקרוני, המונח קרינה מייננת משמש לתיאור קרני X וקרני אלפא, בטא וגאמא. קרינה מייננת נקראת כך משום שהיא יוצרת השפעה חשמלית הנקראת יינון כאשר היא באה במגע עם חומר. במקרים מיוחדים התופעה יכולה להשפיע על תכונות החומר בו פגעה. חשוב להדגיש כי קרינה זו שונה לחלוטין מקרינה אלקטרומגנטית כדוגמת קרינה מטלפונים סלולאריים או קרינת אור.

למרות שהקרינה המייננת התגלתה רק לפני מאה שנה, הרי שהיא אינה תופעה חדשה. האדם נחשף מאז ומתמיד לקרינה מייננת מהחלל החיצון ומחומרי מיעוט רדיואקטיביים המצויים באדמה. הקרינה המייננת נכנסה לתודעת הציבור העולמי לאחר ההפצצות ביפן בסוף מלחמת העולם השנייה. בישראל עלה הנושא בשנים האחרונות לדיון ציבורי בעקבות כתיבת התקן הישראלי החדש ת"י 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים ממוצרי בנייה. תקן זה דן בגבולות החשיפה ה"סביבתית" המותרת מחומרי הבנייה, חשוב להדגיש "סביבתית" ולא "בריאותית". ההבדל בניהם הוא שתקן סביבתי מגביל את מנת הקרינה לרמה שהציבור מוכן להיחשף אליה ואילו תקן בריאותי מגביל את המנה לרמה מסוכנת. סף החשיפה הסביבתית נמוך מסף החשיפה הבריאותית.

נושא הקרינה מעורר מחלוקות ציבוריות רבות בקרב מדענים, חוקרים ובציבור הרחב. המחלוקת בנוגע לקרינה מבוססת על שורת סתירות: היא עולמית, אך לא ניתן לראותה או להרגישה; יש לה יישומים מועילים רבים, אך היא יכולה להיות מזיקה; היא מובנת היטב, אך מעוררת חשש. ברור כיום שקרינה מייננת ברמה גבוהה מסוכנת, מסרטנת ומגבירה תמותה. אבל, למרות הידע הרב התחום רמות החשיפה הגבוהות, עדיין חלוקות הדעות האם קרינה מייננת כרונית ברמה נמוכה, מסוכנת או אולי דווקא מועילה.

בני אדם נחשפים לקרינה מייננת ממקורות טבעיים וממקורות מעשה ידי אדם. רוב האנשים סופגים הרבה יותר קרינה ממקורות טבעיים מאשר ממקורות מעשה ידי אדם. החיים התפתחו בסביבה שהיא רדיואקטיבית באופן טבעי. כדור הארץ מופצץ על ידי קרינה מייננת קוסמית מהחלל, וכמעט כל חומר שבכדור הארץ מכיל מעט עקבות של חומרים רדיואקטיביים. בנוסף ישנה קרינה פנימית, מחומרים הנוצרים באופן טבעי ונספגים בגופינו בצורה של מזון, שתייה ואוויר.

גז הרדון וגז התורון הם המקורות הגדולים ביותר של חשיפה לקרינה עבור רוב האנשים. הרדון והתורון הם תוצאה של דעיכת האורניום והתוריום בקרקע של כדור הארץ. גזים אלה ובעיקר מוצרי הלוואי שלהם יכולים להיכנס לגופנו באמצעות דרכי הנשימה. הם מתיישבים על פני שטח הריאות הסופגות קרינה כתוצאה מכך.

הספיגה של הקרינה בתאים יכולה לגרום ליינון אחד או יותר, ולגרום לסדרת שינויים כימיים ולפגיעה במולקולות ה – DNA. היינון והשינויים המתרחשים ב – DNA קורים באופן קבוע כל רגע ורגע כתוצאה מחדירת הקרינה הטבעית אל הגוף. אדם ממוצע חשוף לפגיעה בכל שעה של כ- 200,000,000 קרני גאמא חיצוניות ובנוסף לקרינה מדעיכה של כ – 15,000,000 אטומי אשלגן שבעצמות בגופו. העובדה שאין עדות כלשהי לנזק עקב פגיעות אלה מעידה שרוב הנזק הנגרם על ידי הקרינה המייננת הזו זניח או מתוקן בקלות על ידי מנגנוני התיקון הטבעיים של הגוף. בגוף אדם מבוגר יש בממוצע כ –60,000,000 תאים. חלקם מתים בכל יום ומוחלפים על ידי חדשים. התאים המתים מוחלפים בתוך כמה ימים או שבועות, ללא כל השפעה על האופן בו הגוף או האיבר מתפקד.

 לסרטן ולמומים תורשתיים ישנם גורמים אפשריים רבים שלא משויכים כלל לקרינה. השכיחות ה"נורמאלית" של סרטן קטלני ללא תלות בקרינה היא כ – 25%-30%. הגידול הצפוי בשכיחות הסרטן אפילו עקב תאונה חמורה כמו זו של צ'רנוביל הוא קטן מאוד בהשוואה לשיעורים הטבעיים. כדי להוכיח פגיעה מקרינה יש לערוך מחקר על מדגמי אוכלוסייה גדולים ואז להגיע לתוצאות מובהקות סטטיסטית.

כיום יש מערך נרחב של מחקרים כאלה עליהם ניתן לבסס אומדנים כמותיים של הסיכון ללקות בסרטן עקב חשיפה לקרינה. בכל המחקרים, המינונים שניתן לקשור אולי לעדויות לשיעור סרטן מוגבר היו מסדר גודל של חשיפה שנתית גבוהה מ- 50 mSv. חשוב להדגיש כי עד היום ניתן לשייך לתמותה מקרינה בצורה ודאית רק כ – 2,000 מקרי מוות מסרטן ברחבי העולם, כולל אלה בהירושימה ונגסאקי וזאת בכ-100 שנות מחקר.

כאמור, הקשר בין חשיפה ל"קרינה חזקה" וסיכון מוגבר לסרטן בבני אדם ידוע ומוכח היטב. מצד שני יש גם עדויות ממחקרים על טווח רחב של מיני בעלי חיים וצמחים, ועל מקרים בבני אדם שמינונים קטנים של קרינה יכולים לגרום לגידול בתוחלת החיים. המנגנון שהוצע כדי להסביר זאת הוא שמינונים קטנים יכולים לגרום לשינויים בתאים באופן שהופך אותם לעמידים יותר בפני מתקפה של גורמים מזיקים כקרינה. התוצאה היא שיפור בבריאות הכוללת ובתוחלת החיים. השפעה זו היא ככל הנראה תוצאה של גידול משמעותי ביכולת התא לתקן DNA פגום וגם פגיעות שמקורן לא מהקרינה. תופעות דומות ידועות בתחומי רעלים אחרים. התופעה ש"מעט רעל מחסן מהרבה רעל" נקראת בשפת המדע "הורמוזיס Hormesis-".

הועדות הבינלאומיות להגנה מקרינה יצרו בשנות החמישים והשישים גרף ליניארי המראה את רמות הסיכון של מקרי סרטן ביחס למנת הקרינה וזאת בהתבססות על תוצאות ההפצצות ביפן. המדענים שקבעו את הקו יצאו מתוך הנחה שרמת הסיכון ליניארית ביחס למנת הקרינה ברמות גבוהות ונמוכות ואפילו ברמות הקרובות לאפס. הגרף מכונה גרף ה- LNT ( Linear No-Threshold - ליניארי ללא סף).

עד היום שום מחקר לא הוכיח בצורה חד משמעית את נכונות ה-LNT ברמות קרינה נמוכות. יתרה מכך, בעשור האחרון החלה מגמה חדשה של מחשבה אצל שורה שלמה של מדענים מהשורה הראשונה המערערים מחדש על הרעיון של סיכון מקרינה ברמות חשיפה נמוכות. לדעתם סיכון אין, תועלת אולי יש. קבוצת מדענים אלה שמספרם גדל מאד משנה לשנה טוענים שפעולה על פי גרף ה-LNT מגיעה מנקודת ראות מפוקפקת, לא מוסרית ובעלת בסיס מדעי חלש, שלא רק שלא תורמת לבריאות הציבור אלא כנראה שאפילו מונעת ממנו חיסון טבעי מועיל.

גרף ה- LNT

טענתם המרכזית היא שמדד זה הוא תולדה המתבססת בעיקר על מידע שיצטבר ביפן לאחר ההפצצה האטומית. מידע זה אינו רלוונטי להגנה מקרינה סביבתית רגילה כשבני אדם נמצאים בסביבה בעלת קרינה נמוכה יחסית. ביפן האנשים הוקרנו בפרק זמן קצר ביותר של חלקי שנייה במנה קטלנית גבוהה ביותר, פי 1,000,000,000,000,000 (1015) מהרמה אליה אנו חשופים בחיי היום יום. ביצוע הערכה מדעית של רמת הסיכון במפתח נרחב כזה הוא לא נכון מדעית.

המנה הגבוהה ביותר של קרינה רדיואקטיבית טבעית על פני כדור הארץ לה היו חשופים יצורים חיים הייתה כשהחלו החיים בעולמנו לפני 3.5 מיליארד שנים. בזמן קדום זה, קרינת הרקע הייתה גבוהה פי חמש מרמתה כיום. בעלי חיים וצמחים פיתחו מנגנוני הגנה חזקים נגד התופעות המזיקות של הקרינה וניצלו אותה כמנגנון חיסוני טבעי כנגד סרטן. תופעות אלה מתחילות בגרעין התא כשה- DNA הוא הנפגע הראשון. במנת הקרינה הסביבתית הטבעית כיום הקרינה גורמת לבערך 5 פגיעות ב-DNA של כל תא בשנה, זאת בנוסף לכ- 70,000,000 פגיעות שנגרמות מתופעות חום הטבעי שבתא ומחילוף החומרים של החמצן בגוף.

בעלי החיים והצמחים מסוגלים להמשיך להתקיים רק בזכות מנגנוני הגנה חזקים שפיתחו כנגד הפגיעה ב-DNA. מערכת ההגנה הגופית כנגד הקרינה הכרונית פועלת בשלוש רמות: מנגנוני מניעת פגיעה, מנגנוני תיקון נזק ומנגנוני הסרת תאים נגועים. המצאות של קרינה ברמה נמוכה מדרבנת את פעילות המערכות ולכן יש גידול באריכות החיים. האבולוציה וההתפתחות רבת השנים מוכיחה את היעילות של מנגנוני ההגנה. מנגנון הגנה זה נקרא כאמור בפי המדענים "הורמוזיס של הקרינה".

הורמוזיס הקרינה ממריץ ומפתח את מערכות ההגנה שמחסנות את בעלי החיים והצמחים ולכן, יש שינוי לטובה גם באורך החיים של היצור הבודד וגם של אלפי הדורות שבאים ויבואו אחריו. אם מערכות הגנה אלה לא היו מתקיימות, הינו כולנו מתים מסרטן בחודשי חיינו הראשונים, או נפגעים משינויים תורשתיים.

גרף ההורמוזיס

 

ישנן הוכחות ועדויות מדעיות רבות שהורמוזיס הקרינה מפחית את שכיחות הסרטן ומומי הלידה. עדויות אלה מופיעות במחקרים על ניצולי ההפצצה האטומית, מחקרים על תושבים החיים באזורים עם קרינה סביבתית גבוהה, דיירים בבתים עם כמות גדולה של גז ראדון ו/או קרינת גאמא, עובדי תעשיית האטום ותושבים באזורים שנפגעו מתאונות אטומיות.

להלן מספר דוגמאות:

בעיר ינגצ'נג שבסין מנת הקרינה הכרונית השנתית גבוהה פי חמש מהמלצות הבינלאומיות. התמותה בעיר זו מסרטן הדם נמוכה בכ-15% ביחס לשני מחוזות קרובים בהן מנת הקרינה נמוכה בהרבה. מקרה ידוע דומה קיים ונחקר באיראן.

מחקר בקנדה ובארה"ב שבוצע בקרב עובדי תחנות כוח גרעיניות וצוללני ספינות אטומיות מצביע על שיעור נמוך יחסית לשאר האוכלוסייה של מחלות סרטניות ומחלות לא סרטניות.

מקרה נוסף וחשוב במיוחד שנלמד כיום מתרחש בטייוואן. ברזל ממוחזר שזוהם במקרה במתכת רדיואקטיבית, נוצק למוטות ברזל בניין ששימשו לבנייה ביותר מ-1700 יחידות דיור, בתי ספר ועסקים בעיר Taipei. הבנייה של מבנים אלה הייתה בשנים 1982-84. בדירות מתגוררים כיום כ- 10,000 דיירים בתקופות של 9-20 שנים.

מתברר שמנה גבוהה יחסית של קרינה כרונית שנתקבלה אצל ציבור הדיירים, לא הגבירה את מקרי המוות מסרטן ומומי הלידה כפי שהיה צפוי לפי גרף ה-LNT. תופעת החיסון החיובית של קליטת הקרינה ע"י הדיירים הפחיתה את מקרי המוות הרגיל מסרטן בערך ב-97% תוך שהקרינה משמשת כחיסון הבולם סרטן. כן, זאת העובדה, התמותה מסרטן ירדה לכ- 3% בלבד בהשוואה לציבור שלא נחשף.

הדיירים האלה נחשפו למנה שנתית גבוהה פי 10 מאוכלוסיות טייוואן. מנות אלה הן המנות הידועות הגבוהות ביותר שנספגו ע"י גוף אנוש באוכלוסיה נרחבת פרט לתרופות לריפוי סרטן. למרות זאת, לא הובחנו עד היום שום תופעות נזק לא רצויות מבחינה רפואית של הדיירים. מתברר שכתוצאה מהורמוזיס הקרינה הופעלה מערכת חיסון גופם מיידית. מספר מקרי המוות מסרטן ירד במידה שניתן לראותה בברור.

אין צורך להמתין מספר רב של שנים. התמותה השנתית הממוצעת מסרטן לאוכלוסיה מקבילה בטייוון באותו גודל היה בערך 232. אבל, מספר מקרי המוות שנמדד אצל הדירים הוא רק 7!! תופעת ההורמוזיס השפיעה עליהם כך שהתמותה מסרטן ירדה חדות בהשוואה לציבור שלא נחשף. זאת ועוד, הופעת מומי לידה בקרב אוכלוסייה זו ירדה ל- 3 מתוך 46 מקרים צפויים. ירידה של כ-93%. תופעת הורמוזיס קיבלה שוב הוכחה מוצקת לקיומה.

חשוב לציין ולהדגיש שתופעת הורמוזיס הקרינה עדיין לא התקבלה ואפילו נדחתה מסיבות של סימני שאלה בממסד הבינלאומי להגנה מקרינה.

השוואת מקרי הסרטן באוכלוסיה הכללית ובאוכלוסיה שנחשפה

לסיכום - מחקירת מקרים אלה ואחרים ברור כי הקהילה המדעית חייבת להעריך מחדש האם קרינה כרונית ברמות נמוכות יכולה להיות גורם מועיל בשיפור ההגנה מסרטן ומניעת מומי לידה. ברור שלאימות או להפרכה של תורות ההורמוזיס ו/או ה-LNT יש היבטים בריאותיים, כלכליים וחברתיים משמעותיים.

ובאופן מעשי...
מה היא בעצם רמת קרינה מסוכנת, לכמה קרינה אנו חשופים וכמה קרינה תורמים חומרי הבנייה הידועים לנו בארץ?

מידת החשיפה לקרינה נמדדת ביחידות - Sievert (Sv) או ב- milliSievert (mSv) . מידה זו מתחשבת בתופעות הביולוגיות המיוחדות של סוגי קרינות שונות על אברי גוף שונים.

חשיפת קרינת הרקע הטבעית הממוצעת היא 2.5mSv/year אבל נתון זה תלוי בגיאולוגיה ובגובה בו חיים האנשים. החשיפה לקרינה מייננת בישראל נחשבת כקרובה לחשיפה הממוצעת העולמית.

מקובל כיום שאין הוכחות לפגיעה בבני אדם ברמות חשיפה הנמוכות מ- 50mSv. עוד מקובל היום שתוספת חשיפה שנתית של mSv1 יכולה לגרום לתחלואה תמותה של 5 אנשים נוספים בשנה מסרטן על כל 1,000,000 אנשים. זאת מנוסף לכ- 200,000 אנשים על כל אותם 1,000,000 שלוקים בסרטן במשך חייהם מסיבות אחרות.

ההמלצה לתקינה במדינות השוק באירופה היא לתוספת חשיפה ממוצרי בנייה של 0.3-1.0 mSv/y. תוספת זו מייחסת לקרנית גמא בלבד שמקורה בהתפרקות היסודות הרדיואקטיביים שבמוצר. כל מדינה נתבקשה לכתוב תקן ולאמץ לעצמה את הסף שבין 0.3-1.0 mSv/y. מדינות בודדות בעולם גמרו לכתוב תקן לקרינה המייננת שמקורה בחומרי בנייה. מספר המדינות שניתן לספור אותן על כף יד אחת אימצו את הסף הנמוך והמחמיר של 0.3mSv/y .

מדינת ישראל היא בין המובילות בנושא. בישראל נכתב תקן ישראלי ת"י 5098- תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה. גרסת התקן האחרונה נכנסה לתוקפה בדצמבר 2009. התקן הישראלי קובע את התכולה המרבית המותרת של יסודות הרדיואקטיביים במוצר תוך שקלולם בהשפעת גז הראדון הנפלט מהמוצר.

התקן לא קובע את רמת הקרינה המרבית המותרת בחדר ואינו מגדיר גבול בין רמה "בטוחה" לרמה "מסוכנת". מטרתו היא לאפשר בקרה מסודרת של הרשויות על החשיפה לקרינה מייננת שמקורה בחומרי הבנייה. התקן מאפשר להגביל באופן מבוקר את תוספת הקרינה תוך התחשבות בקרינה הבלתי נמנעת ובקרינה המותרת מסיבות סוציו-אקונומיות, הכול תוך התחשבות מרבית בהמלצות הבין-לאומיות.

תוספת מנת הקרינה השנתית המשמשת בסיס לתקן הישראלי היא הרמה המחמירה יותר שבהמלצה האירופאיות, כלומר, 0.3mSv/y לשנה. זאת ועוד. התקן הישראלי מחמיר פעם נוספת בהגבילו את המנה לקרינת הגמא וקרינת גז הראדון ביחד. כפי שנאמר לעיל, האירופאים מחשבים את המנה רק מקרינת הגמא.

התקן הישראלי מגביל את תכולת היסודות הרדיואקטיביים בהתאם לעובי המוצרים והמסה המרחבית שלהם. מוצרי הבנייה מוינו בתקן לפי מסתם ל-3 קבוצות. רמות הייחוס שנקבעו הן רמות שהיו אופייניות בישראל לפני כעשור שנים, לפני המעבר לשימוש מסיבי באפר הפחם ובחולות ממשור רותם במקום חול הדיונות שבמשור החוף.

התקן קובע את עמידתו או אי-עמידתו של מוצר בדרישותיו בעזרת " מדד הקרינה- I". מדד הקרינה הוא מספר סתמי, כינוי, שכל תפקידו לקבוע את האם עמד המוצר בדרישות התקן או לא. מוצר צריך לעמוד בשני מדדי קרינה: במגבלת מדד הקרינה הכללי " I" הכולל בתוכו ביחד את קרינת הגמא וקרינת גז הראדון, ובנפרד, במגבלת מדד קרינת הגמא " " . הדרישות שבתקן משתנות לפי סוג המדד, ולפי קבוצת המסה של המוצר ורוחבו. לפיכך קובע התקן ש"תוצאות החישובים של מדדי הקרינה לא ישמשו להשוואה בין מוצרי בנייה שונים".

התקן נרשם תוך כוונה להכיל דרישותיו על כול מוצרי הבנייה המינראליים המשמשים במבנים בהם שוהים בני אדם. בפועל בעשור האחרון, מאז יציאת גרסתו הראשונה של התקן ב-2002, המפעל היחידי שבדק מוצריו לכל אורך התקופה היה בלוקל רביד. בשנתיים האחרונות נבדקים גם כל יתר מוצרי מפעלי הבלוקים בישראל ומשנת 2010 תחול החובה על הבדיקה בפועל גם על הבטונים לסוגיהם ויתר המוצרים.

מוצרי בלוקל רביד נמצאו עומדים בדרישות התקן לכל אורך התקופה. בבדיקות מחקריות נוספות שבוצעו על-ידי מדעני המרכז לחקר גרעיני בכור שבנחל שורק נמצא שחדר הבנוי כולו מפומיס שמקורו באי YALI שביוון בו משתמשים בבלוקל ליצור הבלוקים, הבנוי מ- 6 פאות בלוקי פומיס (4 הקירות, הרצפה והתקרה) תורם בשנה תרומה נמוכה של 0.10mSv. קיר בלוקים בודד מפומיס יווני תורם 0.018mSv. הקירות הללו תורמים לקרינה נמוכה ותקנית - אפילו לפי התקן הישראלי מהמחמירים בעולם.

בהמשך מצורפת תעודת הבדיקה האחרונה שבוצעה לבלוקל מיצג מפומיס מבלוקי בלוקל רביד.
מדדי הקרינה שנתקבלו:
לקרינת גמא וראדון גם יחד: 0.36

לקרינת גמא בלבד: 0.24

הבלוקים עומדים בדרישות התקן!
 

 

לכתבה זו מצורפים קבצים:

• ועוד בקשה- בקשו מיצרן הבלוקים שלכם להציג בפניכם בדיקה עדכנית לגבי רמת הרדיואקטיביות בבלוקים שלו - לחץ להורדה

חזור להתחלה...