תקן 1503- ומה שלום מחיצות הפנים אצלכם בבית?

מאת: שלומי רוזנברג, מנהל מחקר ופיתוח, בלוקל רביד

לאחרונה אושר במכון התקנים הישראלי תקן ישראלי חדש ת"י 1503 בנושא תפקוד מחיצות מותקנות בבתים. התקן מפרט את הדרישות התפקודיות ממחיצות שנבנו בבניינים ואת השיטות לבדוק את העמידה בדרישות אלה. לתקן חדשני חשיבות גדולה בעצם קובעו דרישות למחיצות אבל מביני דבר שעברו על התקן החדש העריכו שתקן חדש זה ותוצאות הבדיקות שיבוצעו על-פיו עתידים לשמש כנושאים במשפטי לקויי בנייה עתידיים.

ערכי הדרישות שבתקן נקבעו בהתאם לתנאים אליהם המחיצות עשויות להיחשף בתנאי שירות רגילים ובתנאים קיצוניים. חשוב להדגיש כי התקן חל על מחיצות שכבר נבנו בבניינים והדרישה לבדיקה יכולה להיעשות לפני או אחרי אכלוסו של המבנה.

התקן לא מחייב את ביצוע הבדיקות לצורך ההוכחה של עמידת המחיצות בדרישות. הבדיקות יבוצעו רק באם יוזמנו מסיבה כלשהי על ידי גורם שהחליט לבצעם. גורם זה יכול להיות הקבלן, היזם, הדייר או כל מי שחשובים לו נתוני התפקוד של המחיצה הבנויה ועמידותה בדרישות המינימום שבתקינה. יוזם הבדיקה הוא שקובע אילו מחיצות ייבדקו במבנה ואילו דרישות תפקודיות תקניות המופיעות בתקן יבדקו במהלך הבדיקה. אין חובה לבצע את כל הבדיקות המפורטות שבתקן.

הבדיקות שבתקן הן לא בדיקות הרס אבל בחלק מהבדיקות יתכן שמחיצה חלשה עבור יעודה תפגע ויהיה צורך לתקנה או אפילו להחליפה.

התקן חל על כל סוגי המחיצות הנבנות בבניינים שתפקידן להפריד בין חללים פנימיים בבניין או בין חלל פנימי למרפסת סגורה. המחיצות יכולות להיות מחיצות בנויות בבלוקים לסוגיהם, לבני זכוכית, לוחות טרומיים ועל מחיצות עם מבנה שלדי ממתכת או עץ שמחוברים עליו לוחות דקים בעובי עד כ-26 מ"מ מגבס לסוגיו או מחומרים אחרים.

התקן לא חל על מחיצות המשמשות כקיר נושא, מחיצות המהוות חלק מתקרת תותב או חלק מרצה צפה, מחיצות המשמשות כמעקים, מחיצות ניידות, מחיצות מתקפלות ומחיצות מתפרקות. בנוסף לא חל התקן על מחיצות מלוחות זכוכית (למעט מחיצות הכוללות דלתות מזוגגות או שמשות ששטחן אינו גדול מ-2 מ"ר אליהן חל התקן).

הדרישות שבתקן נקבעו בהתאם לתנאי השירות השונים להן יחשפו המחיצות ובהתאם לעומס אנכי שמותר להעמיס אליהן.

העומס האנכי סווג בתקן ל-4 רמות. הטבלה שלהלן מפרטת רמות שרות אלה.

תנאי השירות של המחיצות נקבעים בתקן בהתאם לאוכלוסייה המתגוררת בבניין ולרמת המודעות שלה לשימור המקום. בתקן יש חלוקה לחמש רמות שירות בהתאם למוגדר בטבלה הבאה:

שתי הקטגוריות שפורטו לעיל יוצרות בעצם לראשונה בתקינה הישראלית סיווג תפקודי של מחיצות בבניינים. לדוגמא: לחדר טלוויזיה במועדון נוער מתוכנן נדרוש מחיצה ברמת שרות "ר"ש 4" ולעומס אנכי אקסצנטרי "b".

בתקן מפורטות הדרישות בנושאים הבאים:

- עומסים קבועים משתנים לאורך זמן;
- עמידות באש;
- עמידות בדרישות בריאות בהן פליטת אבק, גזים קרינה ועוד;
- עמידות ברטיבות;
- עמידות בשינויי טמפרטורה ולחות;
- עמידות בפגיעות מכאניות;
- עמידות בשליפת עוגן;
- עמידות בטריקת דלת;
- אפשרויות תחזוקה; בידוד אקוסטי;
- בידוד תרמי;
- סטיות במיקום ובמבנה.


התקן אושר למרות התנגדות חריפה של נציגי התאחדות הקבלנים בוועדות התקינה. גם אצל חלק מיצרני מוצרי הבנייה למחיצות התקבל התקן בהפתעה וזעזוע ואלה עשו ככול העולם על ידם לבטלו אך למרות התנגדותם וערעורם אושר התקן. הסיבה העיקרית להתנגדות הייתה האפשרות העתידית של דייר לבקש בדיקה על פי התקן שאת תוצאותיה ועלויותיה לא ניתן לחזות מראש.

ניתן להעריך שמשפטית תקן זה ותוצאות הבדיקות שיבוצעו על-פיו עתידים לשמש כנושאים לדיונים בבתי המשפט. סביר שבעתיד ידרשו מוכרי דירות, דרך בתי המשפט, לבצע בדיקות במבנים מאוכלסים. בדיקות כאלה יכולות לאלץ פינוי זמני של דיירים מדירתם (לאן, ועל חשבון מי?) כולל תכולת החדרים. במידה ויבצרו נזקים מהבדיקות במחיצות הנבדקות יהיה צורך לתקנם.

כניסתו של התקן לתוקף בתחילת ינואר 2010 דורשת מחשבה מחודשת ומעמיקה וקבלת החלטות מקדימות בבואנו היום להחליט על סוג המחיצות שנבנה בבניינים חדשים. שימוש במוצרי וחומרי בנייה נחותים ו/או ישום שלא כנדרש יכול ליצור נזקים כספיים גדולים לקהילת הבונים הארץ.

כאן רצוי לציין כי בסקר שנערך עבור הרשות להגנת הצרכן על-ידי מכון גיאוקרטוגרפיה נמצא ש-71% מרוכשי הדירות טענו כי בשנה הראשונה נתגלו סדקים בדירתם. עוד רצוי להזכיר כאן כי במכון הלאומי לחקר הבנייה בוצעה ב-2005 עבודת מחקר על חיזוי חיי השירות של מחיצות בבנייני מגורים. בעבודה נבחנו שלושה סוגי מחיצות. מחיצות מבלוקי בטון רגילים, מחיצות מבלוקי בטון תאים מאושפרים באוטוקלב (איטונג) ומחיצות מלוחות גבס. בעבודה זו נמצא שהרגישות למנגנוני כשל הנובעים ונוצרים מלקויי תכנון ו/או ביצוע במחיצות בלוקי בטון רגילים נמוכה. לעומתן, הרגישות של מחיצות מבלוקי בטון תאי (איטונג) לכשלים אלה גבוהה במידה רבה והרגישות הגבוהה ביותר היא במחיצות מלוחות הגבס. העבודה מסכמת כי למחיצות מבלוקי בטון חלולים בתנאי בלייה סטנדרטיים תוחלת חיי שירות ארוכה יחסית, ורגישות נמוכה לבלייה מכשל בתכן או בישום.

יחסי הקבלן/דייר נקבעים משפטית בין היתר בחוק מכר דירות. החוק קובע כי קונה הדירה רשאי לטעון כלפי המוכר (הקבלן) ל"אי התאמה" באם בדירה או כל דבר שבה שונים מהאמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבנייה.

התקן החדש הוא "תקן רגיל" ולא "תקן רשמי" ולכן נועד לשמש למעשה בגדר של המלצה בלבד. למרות זאת הוא יכול להיקשר משפטית לחוק מכר הדירות. החוק קובע שבמקרה של הגדרה בלתי ברורה או בהיעדר מפרט, יחויב המוכר למסור את הדירה כשכל פריט מתאים למקובל בנסיבות העניין, וחובת ההוכחה עליו שהפריט אכן מתאים למקובל בנסיבות העניין. נראה שברוב המקרים תהיה פשוטה הדרך לראות בתקן כ"מתאים למקובל בנסיבות העניין".

ולסיכום: בספרו "בקורת איכות הבניה" מצטט השופט צבי טל את הפתגם "שגיאות של רופאים נקברות ושל שופטים נגנזות, אבל של אדריכלים ובנאים עומדות לעד". בנושא המחיצות כנראה שהשגיאות יתוקנו אבל, מי יתקנם, מי ישלם תיקונם ולמה להגיע למצב שיש לתקנם?

חזור להתחלה...